מאבקי כוח 

מאבקי כוח מופיעים כאשר יש סיטואציה בהן החוויה הפרטית שלנו היא שאין מקום לשני אנשים או יותר. כאשר אנחנו מרגישים שדיאלוג,ויכוח, סרוב בזמן האינראקציה שלנו עם חברים, משפחה, בני זוג,ואנשים אחרים- זה משהו שבחוויה הפרטית שלנו- חונק אותנו ודוחק אותנו לפינה. כשאנחנו נמצאים בעיצומו של מאבק כוח מתעוררת אצלנו תחושה של "או אני או הוא". הרגשה של- אני נבלע! הוא מנסה להשתלט עלי! תחושה של- הוא מאיים עליי! ממש מבטל אותי!

כבר שנה וחצי שאנחנו שומרות כמעט באדיקות את בוקרי יום ו' לפגישה בבית הקפה השכונתי. שעה, שעה וחצי של התעדכנות והקשבה. דנה הגיעה כרגיל מוקדם ממני, וכבר הזמינה לנו קפה. מיד כשהתמקמתי סיפרה לי דנה על יונתן בנה בן השבע. בזמן האחרון בכל פעם שביקשה ממנו לעשות משהו התשובה הייתה :"לא רוצה, לא בא לי...", ושאר וריאציות שמשמעותן דומה. היו מקרים בהם הצליחה דנה להבליג, אך ברובם מצאה את עצמה מתפרצת ומתנצחת איתו. -"חצוף כזה...לא רוצה...לא בא לו...מה הוא חושב לעצמו הפישר הקטן הזה? כמה פעמים אני צריכה להגיד או לבקש כל דבר - אני אמא שלו! מתייחס אליי כאילו אני כלום...",ועוד...ועוד.. הבנתי את דנה ואת התסכול שחשה. ודנה המשיכה...-"אפשר לחשוב מה כבר ביקשתי ממנו..ממש...ויקום המלפפון..." כמתבוננת מהצד- משהו לא התיישב נכון בתגובתה של דנה. היא מצאה את עצמה נעלבת,כועסת ,מתנצחת,צועקת ומנסה להוכיח לילדה בן השבע מי חזק יותר. חשבתי לעצמי- מה קרה לדנה? מה גרם לה להיכנס למאבק כוח כזה עם הבן יקיר לה יונתן? ובאופן כללי- מה הם מאבקי כוח ומה גורם לאנשים להיכנס למאבקי כוח? אז נכון- יש מקרים בהם אנחנו יכולים להבין בקלות יחסית מה עומד מאחרי המאבק- כמו מאבקים על רקע אידיאולוגי, דתי, פוליטי...... אבל עם ילד בן שבע ?! מסתבר שזו אינה סיטואציה יוצאת דופן, ונוכל להתאימה (בשינויים קלים של המילים או הגיל) לבתים רבים טובים ונורמטיביים כמו שלכם ושלי. למעשה מאבקי כוח מופיעים כאשר יש סיטואציה בהן החוויה הפרטית שלנו היא שאין מקום לשני אנשים או יותר. כאשר אנחנו מרגישים שדיאלוג,ויכוח, סרוב בזמן האינראקציה שלנו עם חברים, משפחה, בני זוג,ואנשים אחרים- זה משהו שבחוויה הפרטית שלנו- חונק אותנו ודוחק אותנו לפינה. כשאנחנו נמצאים בעיצומו של מאבק כוח מתעוררת אצלנו תחושה של "או אני או הוא". הרגשה של- אני נבלע! הוא מנסה להשתלט עלי! תחושה של- הוא מאיים עליי! ממש מבטל אותי!

אוכל להמחיש את התחושות האלה בסיפור שאביא בפניכם; חברת טיולים קיבלה הזמנה לטיול בחוצות ירושלים. המטיילים הם קבוצת אחמי"ם מצרפת. משך הטיול 3 ימים+ לינה בירושלים. הטיול כולל סיור במקומות הקדושים לכל הדתות, טיול שווקים ובהמשך טיול בשכונות ירושלים. היה ברור שיואב המדריך הוותיק והמנוסה של החברה יוצא לטיול הזה. אך מכיוון שצרפתית לא הצד החזק של יואב, החליטו לצרף אליו את גו'אן שאמנם עבד בחברה רק זמן קצר, אבל הוא דובר צרפתית רהוטה עוד מבית אבא. כבר בשעות הראשונות לטיול ניתן היה להרגיש במתח בין שני המדריכים. יואב המדריך המתון, הנינוח והמנוסה של החברה הפך להיות תוקפני וחסר נימוס. גו'אן ,שכמובן חש במתח בניהם- ניסה לא לתפוס את מקומו של יואב כ- "בכיר" מבניהם. ניסה להצטנע. אך זה לא שינה כהוא זה את החוויה הפנימית של יואב. תחושתו הייתה של גלגל חמישי בעגלה.תחושת השפלה. מבחינתו של יואב- יש כאן מלחמת הישרדות. בחוויה של יואב יש מולו מישהו חזק ממנו(דובר צרפתית שוטפת-מתקשר טוב עם הקבוצה..מתבדח איתם..יש להם שפה משותפת שהוא אינו מבין.. ) והידע של גו'אן-גרם יואב להרגיש חלש. האינסטינקט הפנימי של יואב כמו של כל אחד שנמצא במאבק כוח הוא- למהר ולהחליש את השני. במקרה הזה את גו'אן . כדי שגן'אן לא יחליש אותו, ימחק אותו- ימהר יואב להקדים תרופה למכה.. בהרגשה הפנימית של יואב, " אני חייב להיכנס בו" כי אין מקום ל שנינו בחברה, באוטובוס. מאבק כוח היא סיטואציה שטומנת בחובה המון כוחניות, תוקפנות וחוסר גמישות. התחושה הפנימית היא של חוסר אונים. ביום השני לטיול נקראו יואב וגו'אן לשיחה תכופה עם מנכ"ל החברה שביקש הסבר לכך שהגיעו תלונות מכמה מטיילים על כך ששורר מתח רב בין שני המדריכים ואשר גורם לאי נעימות בין הנוסעים. המנכ"ל הושיב את שניהם לפניו ואמר:-" תישפכו... אני רוצה לדעת מה קורה כאן". יואב פתח במתקפה חסרת תקדים על גו'אן- "אני לא מבין מה אתה נדחף בכל מילה שאני מסביר או אומר! כאילו שאתה מבין טוב ממני.!!..אתה רוצה לתפוס את מקומי? בבקשה!!! קח!!! אני יוצא מהטיול הזה. ובעצם, לא!!! תצא אתה. אני אסתדר איתם.:..וכן הלאה...וכן הלאה.. למתבונן מהצד, במקרה הזה למנכ"ל- הסיטואציה הזאת נראתה הזויה. יואב מתנהל כאילו הוא נמצא בעיצומה של מלחמת עולם ואילו גו'אן יושב המום. המנכ"ל ביקש מיואב להירגע. היה חשוב לו לשמוע גם מפיו של גו'אן על שהתרחש. וגו'אן...היה קשה לו למצוא את המילים ורק אמר-"..הרגשתי שאתה מתוח, חשבתי שזה משהו ששייך לחייך הפרטיים. לא חשבתי שזה קשור אליי. לא ידעתי שאתה מרגיש ככה...רציתי רק למלא את תפקידי כמתורגמן. לא עלה בראשי לקחת ממך את תפקידך כמדריך הטיול. להיפך...הרגשתי שנפלה בחלקי זכות גדולה לראות אותך בעבודתך כמדריך הכי מבוקש בחברה". גו'אן המשיך ואמר- "מבחינתי זה בסדר אם אפרוש בזה הרגע ובלבד שלא תרגיש שאני מנסה לתפוס את מקומך.." יואב פער את עיניו בהפתעה גמורה. מבחינתו של יואב הוא הרגיש נמחק ולכן ניסה למחוק. לאחר כשבוע כשיואב ישב מולי וסיפר לי את קורות אותו טיול, "פרמנו את סבך הקשרים", והסתבר שעברו של יואב היה רווי מאבקי כוח. זה התחיל כשנולד אחיו "המוצלח" שתמיד בלט בכישוריו. יואב הרגיש לידו תמיד נטמע, נעלם, לא חשוב, לא ראוי. הוא הרגיש שהזרקור והבמה היתו כולם של אחיו. תמיד הרגיש בצל ולא חשוב. ובטיול הוא שיחזר את אותה ההרגשה. יש איתו מישהו שהזרקור עליו והבמה שלו (גו'אן) והסיטואציה עם גו'אן העלתה אצלו תחושות ורגשות שחווה בעבר הרחוק, עוד בילדותו. כן..- העבר שלנו מנהל אותנו בהרבה סיטואציות שקורות אותנו בהווה.

את הסיפור שאביא כאן לפניכם אתם בוודאי מכירים באופן זה או אחר. היה זה יום גשום בחודש ינואר בלונדון הקרה. פיליפ בן השישים יצא מבית המרקחת . הוא צעד עם המטריה על המדרכה לעבר ביתו, שם חיכתה לו אשתו החולה. כשהתחילו רעמים וברקים, החליט פיליפ לקחת מונית, והתקדם במהירות לעבר תחנת המוניות הסמוכה. והנה עצרה לידו מונית. בעודו מקפל את המטריה כדי לעלות למונית, הגיח אדם אחר, התיישב ליד הנהג. פיליפ חש צורך עז לזרוק את האיש החצוף, להדוף אותו ולהילחם על המושב במונית כאילו הייתה זו מלחמה על אדמה כבושה. אך המונית נסעה לה וכמו להכעיס הציפה את מכנסיו של פיליפ בסילון מים. פיליפ סיפר שהרגיש שהדם עולה לו לראש ומחשבות תוקפניות ומלאות שנאה והרס עברו בראשו..."-הייתי בועט בו..תולש לו את השערות מהראש (שכח שהאיש היה קירח)..." הוא סיפר שעבורו זו הייתה חווית השפלה. המקרה הזה החזיר את פיליפ לחוויה של..לקחו לי, חטפו לי, לא היה איכפת ממני..

במעבר לא לגמרי חד, אך אסוציאטיבי אני נזכרת בסיפורו של אריה. הבחור בן 21. וכך סיפר: -"...עמדתי בכניסה למועדון. לפנינו היה תור ארוך, אך לשמחתנו הוא הלך והתקצר במהירות. ראינו את עצמנו קרובים .ממש כשעמדו שישה אנשים לפנינו הרגשנו ענת ואני כי זכינו. ואז, משום מקום הגיח ונדחף בחור צעיר מאיתנו ואמר -הייתי כאן לפניכם ! וניכנס לפנינו בארשת פנים שחצנית ומתנשאת. דחפתי אותו בכל כוחי, ממשיך אריה לספר. הרגשתי שאני לא שולט בעצמי. ומכאן לתגרה הדרך הייתה קצרה. היו מעורבים בקטטה כמעט כל האנשים שעמדו בתור, והצטרפו גם שומרי הראש שהפרידו בין הניצים. כשאריה ישב מולי וסיפר את סיפורו שאלתי- "מה הייתה ההרגשה שהובילה לדחיפה - לתחושת הזעם שמילאה אותך - תנסה לבטא במילים .." אריה ענה מהורהר-"..הרגשתי לא נחשב, מושפל, מכווץ". שאלתי אם התחושות הללו מוכרות לו מעברו הוא ענה - "בוודאי.." וסיפר: כשאימי הייתה יושבת עם החבר שלה באותה התקופה, ורציתי להראות לה איזה יופי ציירתי או דבר דומה- החבר שלה היה צועק - זוז מכאן! אתה מסתיר לי! והיא, בלי מילים הייתה נותנת לי את התחושה של; טוב, נו, עזוב אותו, הוא עצבני. והתחושה שלי הייתה...-לאף אחד לא ממש איכפת ממני. אני מיותר. תחושה שאחרים יותר חשובים ממנו, ותמיד באים לפניי... וכשעמדתי בתור הרגשתי בדיוק את אותה תחושה של - פחות נחשב, מטריד..ומיטרד... אז מה בעצם קורה כאן? הרבה פעמים אנחנו נתקלים במצבים שקורים לנו בהווה ומעירים ומחזירים אותנו לחוויות ולזכרונות מן העבר, אשר שם -בעבר הרחוק, תסכלו אותנו.

המון פעמים נגיע לסיטואציות בהווה שבהם ננסה למחוק את ההרגשה שהייתה לנו אי-שם בעבר ולא יכולנו -אז, בזמנו -להתמודד עם זה. לדוגמה, אם הרגשנו חלשים ומושפלים- ננסה לא להיות שוב במקום הזה .ואז- כאשר מישהו (בחוויה הפרטית שלנו) ינסה להוביל אותנו לשם, לסיטואציה מהעבר- אנחנו ננסה להתגבר על התחושה הקשה על ידי כך שנעשה הפוך על הפוך. אם הוא נותן לי היום הרגשה של חלשה- זה מחזיר אותי לעבר שלי, שם הרגשתי חלשה.וכדי לצאת מתחושת התסכול שלוותה אותי בעבר- אני אתנהג בתוקפנות וכוחנות כדי שהוא ירגיש מושפל וחלש ואילו אני אוכל לצאת מהמקום של החלש, וסוף סוף להרגיש חזק ושולט. כלומר- כדי לא להרגיש חלשים משתמשים בכוח. כך אני אהפוך אותו לחלש ואותי לחזק. עלינו לשים לב ולנסות להיות מודעים ככול שניתן למקור של התחושות שלנו, מיום שמאבקי כוח יכולים להוביל למצבים הרסניים ביותר.

מאחלת לנו שכאשר נשמע בהווה מילים ש"זורקות" אותנו לסיטואציות ואירועים מעברנו- יהיה לנו האומץ והכוח להגיד לעצמנו : זה שייך לשם. לאז לעבר הרחוק. ולהבין שלא בטוח שלאדם מולינו יש כוונה להשפיל, להרוס, למחוק אותנו. מקווה שיהיה לנו הכוח והתבונה להבדיל בין העבר להווה ובכך לבנות לנו עתיד טוב יותר.

כל הזכויות שמורות למישל קמחזי .